סדרתו החדשה של אריה אזן (נ. 1934, הומבורג) מציגה צורה וצבע לעומת צליל וקצב, כאשר וינייטות של נגנים ושל כלי נגינה הופכות בעיני הצופה ליצירה מופשטת. כמו בציורו של ג'יימס מקניל ויסלר, "סידור באפור ובשחור" (אימו של האומן), 1871, אזן מתייחס לסצנות המוזיקאים כמו אל סצנת דומם. תחושת המגע ביצירות האקריליק משתנית בהתאם למשיכות מכחול בסכין פלטה או בבד. הגבול הדק שבין פיגורטיבי למופשט, שבין המציאות לאידיאה, מאפשר לנו פסק זמן להערכת עומקי הצבע וקווי המתאר שביצירות.

גלריית התיאטרון
1.12.24-30.12.24

אריה אזן, ללא כותרת, 2024 , אקריליק על בד. התצלום באדיבות האומן